מידע גנני

צורת חיים: עץ (פרמידלי), ירוק-עד
מידות עץ בוגר: מגיע לגובה של 20 מ' (בטבע ליותר מ-60 מ') ולקוטר של 8 מ'
הפריחה: מופיעה בחודשים ספטמבר- אוקטובר, אינה משמעותית מבחינת מראה העץ. העץ דו-מיני (יש על עץ אחד פרחים נקביים ופרחים זכריים). חולפת כשנה מהפריחה להבשלה ולפיזור הזרעים בחודשים ספטמבר–דצמבר.
קצב צימוח: בינוני. בתנאים אופטימאליים של לחות וקרקע עמוקה יכול לצמוח 9 מ' ב-10 שנים.
תוחלת חיים: ארוכה
שימושים כעץ: בודד, פיסולי, עץ פארק או יער ורצועות חיץ וצידי דרכים
התאמה גיאוגרפית: כל הארץ למעט בקעת הירדן והערבה, מתאים במיוחד לאזורי ההר
צריכת מים: חסכן, זקוק להשקיה מסודרת עד התבססותו.
עמידות/רגישות: עמיד ליובש ולקור עז. עמיד מאד למזיקים. ערפיח יגרום להיווצרות נוף קטן יותר
חסרונות כעץ בגינון: הענפים הנמוכים מגבילים את השימוש בו במקומות שבהם נדרש מעבר אדם בקרבת הגזע.

אודות הצמח

מקור השם: מקור שם המין הוא המילה בסנסקריט "דוודאר", שפירושה "עץ האלים" ונחשב לקדוש בעיני ההינדים.
משפחת האורניים היא הגדולה ביותר בין משפחות עצי המחט. צמחי המשפחה נפוצים בעיקר בחצי הכדור הצפוני. האורניים משתייכים לקבוצת חשופי הזרע. חשופי הזרע הם צמחים שבהם הזרעים אינם מכוסים ע"י שחלה ולכן אין להם פירות. האצטרובל הוא תפרחת (לא פרי) הפרחים חד-מיניים וההאבקה נעשית ע"י הרוח. ברקמות הגזע והענפים מצוי שרף אשר ניגר כשהעץ נפצע. תפקידו לשמור על העץ מפני חיידקים, פטריות ובע"ח. במשפחה 10 סוגים וכ-215 מינים.
מאפיינים: העלה מחט באורך 3.5 ס"מ. התפרחת הנקבית אצטרובל בצורת ביצה שצבעו משתנה מירוק – סגלגל ועד אדמדם-חום בבגרותו. האצטרובל מתפרק עם הבשלת הזרעים.
תועלת לאדם: עצת הארז עמידה מאד לכן כבר בימי קדם שימשה לבניין ולתעשייה. ישנם גם שימושים רפואיים רבים מהשמן האתרי המיוצר ממנו ומהשרף. השמן האתרי משמש גם להכנת תכשירי קוסמטיקה ותכשירים לשימור מוצרים ולדחיית מזיקים.

מעניין לדעת ולבקר: נחשב נדיר בארץ אולם יש פרטים יפים ברחבי ירושלים ובהר הרצל, שם מופיע לצד ארז הלבנון וארז אטלנטי. הארז ההימלאי הוא המהיר והעמיד ביותר מביניהם ולכן גם הנפוץ ביותר.

כתיבה ועריכה: דברת שוואב | עריכה לשונית: נורית חרמון | עריכה מקצועית: דר' ורדה רביב / פרופ. עמרם אשל | עריכה לאתר: חזי מולא |
© כל הזכויות שמורות לאחר havatnoy.co.il בלבד.!