.
אינגה נאכלת ~ Inga vera
שם בוטני:
אינגה נאכלת
Inga vera
שעועית הגלידה
משפחה בוטנית:
קטניות ~ Fabaceae
מוצא גיאוגרפי:
דרום אמריקה
צורת חיים:
עץ , נשיר מותנה
שנת נטיעה בחוות הנוי:
.
מידע גנני
צורת חיים: עץ
נשיר/ירוק-עד: נשיר מותנה
מידות עץ בוגר: מגיע לגובה 12 מ' (אף יותר מ 25 מ') ולקוטר של 10 מ'
הפריחה: הפריחה באביב, ריחנית, בצבע לבן צהבהב, מורכבת מציצית זירי אבקנים בלבד,
קצב צימוח: מהיר מאד
תוחלת חיים: ארוכה
שימושים כעץ: בודד, קבוצה, פארק, שדרה
התאמה גיאוגרפית: כל הארץ מלבד אזור ההר הגבוה
צריכת מים: זקוק להשקיה סדירה בקיץ
עמידות/רגישות: עמיד
חסרונות כעץ בגינון: הפירות, תרמילים גדולים הנושרים מהעץ, עלולים לפגוע בעוברים ושבים, כאשר הוא בשלכת, העלווה יוצרת "לכלוך" ניכר.
אודות הצמח
שייכות בוטנית: משפחת הקטניות. הפרי של משפחת הקטניות הוא תרמיל העשוי שתי קשוות ובתוכו זרע אחד או יותר. בזמן ההבשלה הפרי מתייבש ואיננו עסיסי. יש תרמילים הנפתחים לצורך פיזור הזרעים ויש כאלה שאינם נפתחים.
משפחת הקטניות כוללת את תת-המשפחות הבאות: פרפרניים, מימוסיים וקסאלפיניים. המימוסיים הם תת-המשפחה הפרימיטיבית ביותר מבין השלוש. העלים מנוצים, הפרחים אנדרוגיניים ונכונים (סימטריים).
המבנה הסימטרי של הפרחים מבדיל בינה לבין "אחיותיה". הפרחים ערוכים בשיבולים או בתפרחות כדוריות. תת-משפחת המימוסיים שרובה טרופית, מונה 40 סוגים וכ-2,000 מינים.הסוג אינגה משתייך למימוסיים ובו כ-300 מינים מאמריקה הטרופית. רובם עצים, אחדים מטפסים שהתפתחו ב-2 מליון השנים האחרונות. עדות לכך נמצאת בעבודות אומנות שימושיות בצורת תרמילים כשל האינגה (גילן מוערך באלפי שנים), שנמצאו בפרו ובמקומות אחרים. העצים היו חשובים בכלכלה החקלאית המקומית מתקופות קודמות לגילוי אמריקה.
העלה: מנוצה, בגודל של 30-10 ס"מ בצבע ירוק כהה. לאורך העורק הראשי בין המפרקים אליהם מחוברים העלעלים (6-4 זוגות), מתרחב העלה למעין כנפיים. פרי: תרמיל גדול ירוק בצעירותו וצהוב –חום בהבשלתו. בתוכו זרעים גדולים עם ציפה לבנה מתקתקה. נושר מהעץ לאחר ההבשלה בסתיו.
תועלת לאדם: ציפת הזרעים אכילה, מתקתקה. משמשת גם כתוספת טעם לקינוחים. האינדיאנים בקולומביה מכינים מציפת הזרעים משקה אלכוהולי cachiri אשר נהוג לשתות אותו בפסטיבל cachiri. במרכז ובדרום אמריקה משמש העץ להצללה על גידולי קפה, קקאו, תה ווניל. בפנמה משתמשים באינגה להכנת קורות הבתים מתוך אמונה שלא יירקבו במגע עם הקרקע. כל המינים הקולומביאניים של האינגה משמשים לתעשיית תכשירים רפואיים. כמעט כל אברי הצמח – העלים , השורשים, הקליפה והפירות – משתתפים בתעשייה זו. העץ משמש את המקומיים בדרום אמריקה לצורכי בישול והסקה (זמין מאד, צומח מהר, עמיד לגיזומים ולא מייצר עשן רב). הוא מתאים גם לתעשיית פחם.
קשרים: בלוטות על עלי האינגה מפרישות צוף המושך מגוון רחב של חרקים ובעיקר נמלים. חרקים אלה מגנים על הצמח מפני אכילה של בע"ח. משיכה זו של חרקים מקנה לעץ מעמד של "סניטר", לטובת גידולים כלכליים אחרים בסביבה, שאותם חרקים עלולים לגרום להם נזק (לדוגמה: עץ מהגוני שעצתו מבוקשת).