שם בוטני:
לגרסטרמיה הודית
Lagerstroemia indica

משפחה בוטנית:
כופריים * Lytheraceae

מוצא גיאוגרפי:
אסיה

צורת חיים:
עץ/שיח, נשיר

 

מידע למסייר/ת בחוות הנוי

(מיועד לקוראי הדף הנמצאים בגן)

שלום!  אני העץ שמולכם ושמי הוא:

לגרסטרמיה הודית * Lagerstroemia indica

התבוננו בי: במראה שלי, בענפים, בעלים, בפריחה ובפירות. האם יש פרחים עכשיו? אם כן, הפרחים מופיעים באשכולות בקצות הענפים החדשים, בכל אשכול יש עשרות פרחים.
התבוננו במבנה הפרח המיוחד: לכל עלה כותרת בסיס צר המתרחב לטרף מורחב ומקומט כמו נייר קרפ. יש לי תכונות רבות הרצויות בגינון: פריחה שופעת ויפה (נמשכת כ- 3 חודשים), צבעי שלכת(צבעי השלכת העזים שייכים רק למכלואים, לא לעצים הוותיקים), פרי יפה, קליפת גזע יפה (חלקה, בצבעי ורדרד-אפור, מתקלפת). ניתן לגדלו על גזע אחד אך הוא יפה יותר על כמה גזעים. למרות התכונות המעולות הללו, הזנים המקוריים נזנחו בגינון בגלל רגישותם לקימחון ותקופה מסוימת כמעט נעלמו. פיתוח זנים חדשים עמידים לקימחון, באמצעות הכלאות שונות החזירו את העץ למשתלות ולגנים.
הכלאה – הינה הפריה מינית של פרח מזן אחד באמצעות אבקה מפרח של זן אחר. הזרעים שמתקבלים יוצרים צמח עם תכונות משולבות משני זני האם. לצורך פיתוח זנים עם תכונות רצויות לגינון או לחקלאות, אנשי מקצוע -: חוקרים או שתלנים – מבצעים הפריות מכוונות תוך בקרה שלא תתערב אבקה זרה, רישום, חזרות רבות על אותו תהליך ומעקב אחר התוצרים. השוואה בין התוצרים השונים ובחירת הטובים ביניהם מובילה בסופו של דבר לפיתוח המכלוא הרצוי אשר בד"כ נרשם כזן רשום (פטנט) עם זכויות יוצרים. ממנו מכינים שתילים ע"י ריבוי וגטטיבי (שאינו בדרך מינית אלא באמצעות ייחורים) כך שכל הפרטים המתקבלים זהים בתכונותיהם.
הזן העמיד ביותר של לגרסטרמיה נוצר מהכלאה בין L. indica ל- .L. fauriei מכלואים אלה הם עמידים לקימחון, בעלי פרחים גדולים יותר, מקדימים לפרוח ובעלי צבעי שלכת עזים במיוחד. כמו כן, פותחו ללגרסטרמיה זנים מורכבים בעלי: עלווה כהה, פריחה ממושכת ומגוון צבעים מיוחדים.
הרכבה של זן צמח רצוי מבחינת המופע על צמח אחר, שעמידותו לתנאי הקרקע טובה יותר היא שיטה נוספת לקבל תכונות טובות יותר של הצמח כגון גובה רצוי ובעיקר עמידות טובה. פעולה זו של חיבור פיסי בין שני צמחים (אחד משמש ככנה (בסיס עם שורשים) והשני רוכב (נוף הצמח) נעשית בד"כ במשתלות ריבוי מקצועיות. צבעי הפריחה של מיני הבר הם: ורוד ואדום. הזנים הרבים שפותחו הרחיבו את מגוון הצבעים (לבן, כחלחל, סגול, ארגמן ועוד) והוסיפו זנים ננסיים.


מידע גנני

צורת חיים: עץ
נשיר/ירוק-עד: נשיר
מידות עץ בוגר: מגיע לגובה של 8 מ' ולקוטר של 4 מ'
הפריחה: באביב ובקיץ במשך כ-3 חודשים. אשכולות פריחה בצבעים שונים: אדום,סגול, לוונדר, לבן, ורוד וגוניהם, פריחה שופעת ומרשימה מאוד. (גיזום בסוף הפריחה מעודד גלי פריחה נוספים).
קצב צימוח: מהיר
תוחלת חיים: ארוכה
שימושים: כעץ בודד, בקבוצה, גינה קטנה, פטיו, , רחוב.
התאמה גיאוגרפית: כל אזורי הארץ
צריכת מים: חסכן. ייהנה מתוספת סדירה של השקיה ובמיוחד בקיץ ובסתיו
עמידות/רגישות: עמיד בתנאי קור ושרב, טיפוסי המין הוותיק רגישים מאד לקימחון, במיוחד באזורים שבהם לחות גבוהה לעומת זנים עמידים שפותחו בשנים האחרונות. עלול לסבול מחוסר ברזל (כלורוזה) באדמות גירניות. עמיד לזיהום אוויר .
חסרונות העץ בגינון: רגישות לקימחון פוגעת במראה


אודות הצמח

מקור השם: על שמו של השוודי מרצ'נט מגנוס פון לגרסטרום, אשר אסף צמחים לבוטנאי לינאוס שחי ופעל במאה ה-18. השם האנגלי העממי Crape myrtle מקורו בדמיון של עלי הכותרת לנייר קרפ ומקרבת הצמח למשפחת ההדסיים (שתי המשפחות: ההדסיים והכופריים משתייכות לסדרת ההדסניים) שייכות בוטנית: במשפחת הכופריים Lytheraceae 31 סוגים וכ-620 מינים הנפוצים בעיקר באזורים חמים.
במשפחה: עצים, שיחים ועשבים כולם בעלי פרחים אנדרוגיניים (דו-מיניים). בסוג לגרסטרמיה כ-50 מינים. המאפיין הייחודי והבולט של מיני הלגרסטרמיה הוא השוליים המקומטים של חמשת עלי הכותרת והעוקץ שמחבר אותם לבסיס הפרח. הפרחים ערוכים בצפיפות, במכבדים גדולים בקצות הענפים.

תועלת לאדם: הגזע משמש לבנייה, להכנת רהיטים, להקמת גשרים ועוד.
קשרים: ההאבקה ע"י דבורים


כתיבה ועריכה: דברת שוואב |

עריכה לשונית ומקצועית: נורית חרמון |
עריכה מקצועית: דר' ורדה רביב / פרופ. עמרם אשל |
עריכה אינטרנטית: חזי מולא |