פיקוס זוחל * Ficus pumila

מידע למסייר/ת בחוות הנוי

(מידע המיועד לקוראי הדף הנמצאים בגן)

שלום!  אני העץ שמולכם ושמי הוא:
פיקוס זוחל * Ficus pumila

שימו לב לתיעוד שנמצא בארכיון חוות הנוי: ב"רשימת  אינטרודוקציות שהוכנסו לגן עד כה"  שערכה רות שטיינר (בנימין), המנהלת הראשונה של חוות הנוי, מדריכה לשתלנות נוי,  היא ציינה שהמין פיקוס זוחל הובא מקליפורניה וניטע בחווה בשנת 1951, כן ציינה שהוא "נדבק לקיר, מתפתח יפה רק בקיר צפוני.
בדו"ח אינטרודוקציות  1.9.1953-31.3.1954 (מצ"ב) כתבה רות בינימין: "נעשה ריבוי מהצמחים שכבר התחלנו להפיצם, – ביניהם: הפיקוס הזוחל.  בצמח זה רכשנו כבר ניסיון בשיטת הריבוי המתאימה, והכרנו את תכונותיו. הגננים מאד מעוניינים בו מסיבת היותו מטפס המתקשר בעצמו לקיר  גם מסויד (בעזרת שורשונים) והוא נשאר ירוק גם בחורף."
תיעוד קצר זה ממחיש את הדרך שבה הובאו רבים מהצמחים הנפוצים כיום בארץ – על ידי יבוא זרעים. הנוף במחוזותינו לא היה נראה כך לולא עבודתם המסורה של אנשי הגינון  בראשית דרכה של המדינה שמות של חלק מהם מופיעים במסמך הרצ"ב). כיום עבודה דומה נעשית ברובה ע"י שתלנים מקצועיים שתרים אחר צמחים מעניינים ברחבי העולם, מביאים צמחי אם, מרבים אותם במשתלות ומפיצים לכל הארץ.  במשרד החקלאות עוסקת בתחום זה, שנים רבות, סימה קגן. היא עושה זאת בדרך דומה לזו שנעשתה כאן בגן, בעזרת מעקב אחרי גידול הצמחים החדשים בחלקה שהוקצתה לכך במכון וולקני.

מידע גנני

צורת חיים: מטפס
נשיר/ירוק-עד: ירוק-עד
מידותיו: מגיע לגובה של 5 מ' ולרוחב של 2 מ'
הפריחה: הפרחים בתוך פגות המופיעות רק בשלב הבוגר של הצמח ואינם נראים לעין.
קצב צימוח: אטי בצעירותו ונמרץ יותר בבגרותו.(צמיחה נמרצת זה כמו זו של בוגנווליאה)
שימושים: מטפס לכיסוי קירות וקרקע (מכסה בצפיפות ובצמידות קירות כל עוד הענפים יובניליים), בצעירותו מתאים לגידול בסלסילה תלויה וכצמח בית.
התאמה גיאוגרפית: כל אזורי הארץ, רצוי צל ולכן גדל טוב יותר על קירות צפוניים אך גדל ויפה גם על קירות הפונים מזרחה.
צריכת מים: בינונית
עמידות/רגישות: עמיד יחסית לקור, ליובש ולרסס בחוף הים, מתאים לתנאי הצללה והצללה חלקית.
חסרונות כצמח בגינון: על אף מראהו התמים הוא מפתח שורשים של פיקוס וקשה מאוד לשתול לרגליו צמחים לאחר שהתבגר. חודר לסדקים בקירות ועלול להרחיב אותם. כמו כל הצמחים ממשפחת התותיים, כל חלקי הצמח רעילים, עלול לגרום לגירויים ולתופעות אלרגיות.
כמו כן רצוי לדעת שהשלב הבוגר אינו נצמד לקיר ולכן דורש גיזום כאשר מבחינה גננית יש העדפה לצורה היובנילית שלו הצמודה לקיר.

אודות הצמח

מקור השם:  Ficus בלטינית של התאנה, הפגה  ו-  pumilla משמעו ננסי.
משפחת התותיים שייכת לסדרת הסרפדניים Urticales לצד המשפחות הבאות: מישיים, קנביים וסרפדיים. המשפחות קרובות זו לזו ולכולן פרי בן זרע אחד. משפחת התותיים היא החשובה ביניהן מבחינת תפוצתה ומבחינה כלכלית. במשפחה 60 סוגים וכ-1,500 מינים, הנפוצים בעיקר באזורים טרופיים וסובטרופיים. הסוג החשוב ביותר בתותיים הוא הפיקוס ובו כ-1,000 מינים. פיקוס זוחל מטפס באמצעות שורשים המתפתחים ממפרקי הגבעול ונצמדים לקירות בשלב היובנילי (=השלב הצעיר בחיי הצמח ולא בחיי העלה המסוים). הענפים הבוגרים אינם נאחזים בקיר ועליהם גדולים יותר.
קצב הצימוח אטי בצעירותו של הצמח ומואץ בבגרותו. בשלב הבוגר מופיעות על הצמח פגות, התפרחות שנראות כפרי. בתוך הפגות נמצאים הפרחים על מצעית קעורה כלפי פנים (הסבר מפורט על הפגות ודרך ההאבקה של הפרחים בתוכן נמצא בדפי הצמח של עצי הפיקוס הבנגלי והפיקוס הקדוש) הפגות לרוב נבלעות בסבך העלווה.

העלים היובניליים-נצמדים לקיר בעזרת שורשים. העלים הבוגרים-משתלשלים אינם נצמדים לקיר.

כתיבה ועריכה: דברת שוואב |
עריכה לשונית ומקצועית: נורית חרמון |
עריכה מקצועית: דר' ורדה רביב / פרופ. עמרם אשל |
עריכה אינטרנטית: חזי מולא |