קטלב מצוי * Arbutus andrachne

מידע למסייר/ת בחוות הנוי

(המידע בפרק זה מיועד לקוראי הדף הנמצאים בגן)

שלום!  אני העץ שמולכם ושמי הוא:

קטלב מצוי * Arbutus andrachne

אני עץ ירוק-עד שמקורו באזור הים התיכון והנציג היחיד בארץ ממשפחת האברשיים Ericaceae.
שרידי עצת קטלב נמצאו באתר בצת, ומעריכים שגילה מגיע ל-6,000 שנה. קערות אחדות עשויות מעצת קטלב מהמאה הראשונה לספירה נמצאו גם במדבר יהודה .
רבים מבני משפחת האברשיים צומחים בקרקעות חמוצות, בביצות ובאזורים בראשיתיים, כגון שפכי לבה צעירים או בצפון הרחוק. ביניהם ידועים צמחים שפירותיהם (גרגרים) נאכלים, כמו אוכמניות וחמוציות, וצמחי נוי כרודודנדרון (אזליאה).
הסתכלו עלי:
מה צבע הגזע שלי? איזה חודש עכשיו?
פעם בשנה הקליפה החומה-אדמדמה מבריקה וסדוקה ומתחת מבצבצת הקליפה החדשה בצבע ירוק בוהק, תכונה זו קיימת בארץ גם בדולב מזרחי.
מה יכולה להיות הסיבה להתקלפות הקליפה מדי שנה?
לאיזה אורגניזם אחר תכונה דומה ומה התועלת בה?
הקליפה של הגזע והענפים של הקטלב מתקלפת כדי לאפשר את התרחבות הגזע. התקלפות דומה של הקליפה במיני איקליפטוס (עפ"י Baker) מסייעת לעצים להיפטר ממיני אפיפיטים (צמחים שגדלים על עצים מארחים וניזונים ממינרלים באוויר אך לא מן הצמח המארח) שמתיישבים עליו.
תכונה מעניינת ומיוחדת שלי היא ששורשיי חיים בסימביוזה (קשר של הדדיות) עם פטריית קרקע. קשר כזה נקרא: מיקוריזה. הפטרייה מסייעת לשורשים שלי לקלוט מהקרקע חומרים הדרושים לי ומשפרת מאד את קצב הצמיחה ויכולת ההישרדות שלי. אני, לעומת זאת באמצעות שורשיי, מסייע להעברת חומרים אורגניים שונים ונחוצים אל הפטרייה.
העצה של עצים כמוני קשה ועמידה בפני ריקבון ולכן שימשה להכנת מחרשות, ידיות של כלי עבודה, קערות-עץ, וגזעים – לקרוי גגות. ברפואה עממית שימשו כל חלקי העץ נגד כאב בטן, עצירות, ופגעי עור.
אני פורח באביב, במרץ-אפריל, באשכולות בצבע קרם. הפרחים הקטנים הם בצורת כד הפוך שראשו כלפי מטה. הפרח מפריש צוף נוזלי. זבובי-רחף ודבורים באים בהמוניהם ליהנות מהצוף ותוך כדי כך מאביקים את הפרחים.
הפרי שלי מבשיל בסתיו, צורתו ככדורון אדום שקוטרו 1 ס"מ, כל שטח פניו מגובש. הוא טעים לאכילה רק כשהוא בשל ואז צבעו אדום כהה עד שחור והוא רך למגע, למרות הזרעים הקשים שבתוכו. פרי שאינו בשל- טעמו עפיץ, גורם ליובש בפה.
כדי לגדל קטלב יש הממליצים לייבא אדמת חורש ולהוסיפה למצע הגידול כדי להגדיל את הסיכויים ליצירת קשר מיקוריזה.
מקור שמי בערבית: צירוף המילים "קטל אב" (שמשמעותן גם בערבית כמו בעברית). יש הטוענים שמקור השם בתכונה המיוחדת של שמירה על שלמות הפרי עד הנביטה ואז הנבט "הורג" את הפרי (אביו). כמו כן, נרקמו אגדות סביב שמי בהשראת צבע הקליפה האדום כדם.

מידע גנני

צורת חיים: עץ
נשיר/ירוק-עד: ירוק-עד
מידות עץ בוגר: מגיע לגובה וקוטר של 8 מ'
הפריחה: הפריחה באביב מרץ-אפריל, באשכולות בצבע קרם, הפרחים הקטנים בצורת כד הפוך שראשו כלפי מטה.
קצב צימוח: אטי
תוחלת חיים: ארוכה
שימושים כעץ: בודד, רחוב, פיסולי, פטיו
התאמה גיאוגרפית: גדל בר בגליל, בכרמל, בשומרון ובהרי יהודה. זקוק ללחות רבה ולמזג אוויר קריר. לקטלב יתרון באדמות חוואריות (בלתי מאווררות).
צריכת מים: חסכן לאחר התבססותו
עמידות/רגישות: עמיד בקרה ובשרב
חסרונות כעץ בגינון: יש טענה שמתקשה להיקלט בקרקע שחסרה בה הפטרייה המסייעת לו.

אודות הצמח

מקור השם בעברית ובערבית: צירוף המילים "קטל אב" (שמשמעותן דומה גם בערבית כמו בעברית). יש הטוענים שמקור השם בתכונה המיוחדת של שמירה על שלמות הפרי עד הנביטה ואז הנבט "הורג" את הפרי (אביו). כמו כן, נרקמו אגדות סביב שמי בהשראת צבע הקליפה האדום כדם.
העצה קשה ועמידה בפני ריקבון ולכן שימשה להכנת מחרשות, ידיות של כלי עבודה, קערות-עץ, וגזעים – לקרוי גגות.
הפריחה אביבית, באשכולות בצבע קרם. הפרחים הקטנים הם בצורת כד הפוך שראשו כלפי מטה. הפרח מפריש צוף נוזלי. זבובי-רחף ודבורים באים בהמוניהם ליהנות מהצוף ותוך כדי כך מאביקים את הפרחים.
הפרי מבשיל בסתיו, צורתו ככדורון אדום שקוטרו 1 ס"מ, כל שטח פניו מגובש. הוא טעים לאכילה רק כשהוא בשל ואז צבעו אדום כהה עד שחור והוא רך למגע, למרות הזרעים הקשים שבתוכו. פרי שאינו בשל- טעמו עפיץ, גורם ליובש בפה.
כדי לגדל קטלב יש הממליצים לייבא אדמת חורש ולהוסיפה למצע הגידול כדי להגדיל את הסיכויים ליצירת קשר מיקוריזה.

מעניין לדעת ולבקר:
בארץ בהרי יהודה, הר הכרמל ובנחלים בצפון יש ריכוזים גדולים ומרשימים של עצי קטלב מצוי.

במרכז בית הקברות האנגלי בירושלים בהר הצופים בשולי הכביש עומד עץ קטלב מדהים, ב- 9/12/1917 הבריטים כבשו את ירושלים, באותו חודש הקימו את בית הקברות לחללי המלחמה. לאחר מכן העבירו למקום חללים מבית לחם, יריחו ורמאללה. לוחמים מכל רחבי האימפריה ומאומות שונות. גילו של העץ מוערך קרוב ל- 90 שנה. העץ בגזעו האדום מסמל את המלחמה העקובה מדם.
יש הסוברים שהעץ היה במקום לפני המלחמה. סברה אחרת הינה שהעץ התחדש משורשי עץ ותיק שהיה במקום וקדושת המקום אפשרה את התחדשותו. סברה מעניינת היא שיתכן וזרעי קטלב נשארו בכיסו של אחד הלוחמים אשר שמר אותם לאכילה לעת רעב. לאחר קבורת הלוחם נבט הקטלב וגדל. תנאי הגידול הטובים והשמירה על המקום המקודש אפשרה לעץ להתפתח לממדים מרשימים.
שווה ביקור לעץ ולאתר.

כתיבה ועריכה: דברת שוואב |
עריכה לשונית ומקצועית: נורית חרמון |
עריכה מקצועית: דר' ורדה רביב / פרופ. עמרם אשל |
עריכה אינטרנטית: חזי מולא |