שם בוטני:
וושינטוניה חסונה
Washingtonia robusta
משפחה בוטנית:
דקליים ~ Arecaceae
מוצא גיאוגרפי:
צפון- מערב מקסיקו
צורת חיים:
דקל
שנת נטיעה בחוות הנוי:
.
מידע למסייר/ת בחוות הנוי
(מיועד לקוראי הדף הנמצאים בגן)
שלום! אני העץ שמולכם ושמי הוא:
וושינגטוניה חסונה Washingtonia robusta
התבוננו בי: נישאת מעל כל העצים בסביבה.
בדומה ליתר המינים במשפחת הדיקליים עובי הגזע שלי נשאר אחיד כל חייו. המבנה האנטומי שלו מקנה לו חוזק רב וגמישות. תכונות אלו חשובות במיוחד במין שלי – וושינגטוניה החסונה – כיוון שאני מתנשאת לגובה רב, עד 30 מ'!
פרט מהמין שלי הובא לארץ, ככל הידוע, על-ידי אהרון אהרונסון בערך בשנת 1905 ומאז הצמח מוכר וידוע בזכות המראה הייחודי שלו ושדרות הוושינגטוניות הדקיקות והגבוהות המצויות באתרים ותיקים שונים בארץ (בעתלית לכוון מקום תחנת המחקר של אהרונסון שניטעה ב-1912, במקווה ישראל, בגן המייסדים בחדרה ובמושבות ותיקות אחרות). אני גם אחד הסמלים הידועים של העיר לוס אנג'לס שצמרותיי מעטרות את מרחביה.
הזרעים של הוושינגטוניה החסונה מופצים על-ידי ציפורים והם נובטים בקלות במקום נפילתם. הנבט הצעיר מגדל במהירות שורש שיפודי מעמיק, אשר מקשה מאוד על עקירתו, אפילו בטרם נפרש עלה המניפה הראשון. ההפצה למרחק והנביטה הקלה של הזרעים זיכתה את הוושינגטוניה בתואר צמח פולש לבתי גידול מושקים, לשדות ולגינות. גם בקליפורניה, שבה האקלים דומה לשלנו, הוגדרה הוושינגטוניה כעץ פולש המהווה איום ברמה בינונית על השטחים הפתוחים.
אמנם, בארץ נמצאו פרטים אחדים בשמורות טבע ושטחים טבעיים אך, מספרם המועט, הפיזור שלהם וגודלם הקטן יחסית מאפשר הדברתם ע"י כריתה ולכן אינם מהווים בעיית פלישה חמורה.
בנוסף לכך:
א. בניגוד לצמחים הפולשים מהסוג שיטה, שזרעיהם עמידים לאורך שנים רבות, לזרעי הוושינגטוניה תוחלת חיים מוגבלת יותר.
ב. הוושינגטוניה החסונה אינה מתחדשת לאחר כריתה.
ג. מאחר שהצל של הוושינגטוניות קטן ופחות משמעותי, הנזק שהן עלולות לגרום כצמח פולש קטן יותר יחסית לפולשים אחרים. אולם, ייתכן הן משחקות תפקיד בהתרבות הדררות (התוכי הפולש) בארץ, תופעה שיש לה השלכות על ציפורי הבר בישראל.
לעומתה, עקירתם של מיני השיטה הפולשים קשה ביותר והתחדשותם מקשה על הדברתם. לתכונות אלו משמעות לגבי מידת הפלשנות של העץ.
מידע גנני
צורת חיים: דקל
מידות עץ בוגר: גובהו יכול לעלות על 30 מ'. קוטר הגזע מגיע עד 80 ס"מ. התעבות הגזע תיעצר בגובה של כ-1 מ'. קוטר הצמרת אינו משתנה ונשאר כ-3 מ'.
הפריחה: פרחים קטנים בצבע לבן-קרם, נישאים על אשכולות גדולים, באביב (מרץ –מאי)
קצב צימוח: מהיר מאד ויכול להגיע לכ-70 ס"מ בשנה. בגובה 5 מ' מואט הקצב במידת מה. (הוושינגטוניה החוטית איטית יותר, במיוחד בצעירותה)
תוחלת חיים: ארוכה, יותר מ-100 שנה.
שימושים כעץ במקומות צרים, לצדי מבנים גבוהים, בכניסה למבנה, שדרה כפולה להדגשת ציר אורך, עדיף לא כבודד אלא לפחות בצמד או בקבוצה.
התאמה גיאוגרפית: כל אזורי הארץ
צריכת מים: חסכוני במים, עמיד ליובש, אך נהנה מהשקיה בקיץ. עמיד לרסס ים בקו שני מהחוף.
עמידות/רגישות: עמיד לחום, קור ויובש
חסרונות הצמח בגינון: יוצרת ספיח רב ביותר. העלווה היבשה משמשת מחסה לבע"ח שונים, עלול להוות מטרד כשמדובר בצרעות או מכרסמים למיניהם. הפטוטרת הקוצנית בעייתית כשהצמח צעיר ונמוך. הכפות היבשות עלולות לנשור ולעוף ברוח. דרוש גיזום הכפות בגובה רב. פגיעות בגזע עלולות לפגוע ביציבותו וליצור סיכון.
פולש שלב 3 – צמח מאוזרח בכל הארץ עפ"י "צמחי הנוי הלא רצויים בישראל" , פברואר 2013
אודות הצמח
רוב המינים במשפחת הדקליים הם עצים בעלי גזע אחד מפותח ונוף של עלים גדולים, מנוצים או דמויי מניפה. מעטים מהם שיחים או מטפסים. הפרחים קטנים על פי רוב, נכונים וחד-מיניים. הפרי ענבה או בית גלעין. הזרעים בעלי אנדוספרם (רקמת המזון של הזרעים מכילה בד"כ עמילן או שמן).
במשפחה חשובה זו כ-210 סוגים וכ-4,000 מינים. הם אופייניים לארצות טרופיות. רבים גדלים במקומות די יבשים ואחרים ביערות טרופיים.
המשפחה היא השנייה בחשיבותה מהבחינה הכלכלית, אחרי משפחת הדגניים. שוכני הארצות הטרופיות ניזונים מהפירות ונהנים מהשמן והקמח המיוצרים מדקלים שונים. רבים מהמינים משמשים בתעשייה ואחרים כצמחי נוי.
החלוקה בתוך המשפחה מבוססת בעיקר על צורת הפרח והפרי. לפי רנדל המשפחה מחולקת ל- 7 שבטים: התמריים Phoeniceae, הסבליים Sabaleae , התזמוריים Borasseae, משוריני הפירות Lepidocaryoideae , הארקיים Areceae, הקוקוסיים Cocoeae והשנהביים Phytelephanteae.
הוושינגטוניה שייכת לשבט הסבליים. בשבט הסבליים העלים דמויי מניפה והפרחים פוליגמיים (דו- מיניים וחד-מיניים) בני הסבליים נפוצים בכל הארצות הטרופיות מלבד אפריקה.
ישנם שני מיני וושינגטוניה, ההבחנה ביניהם לא קלה בעיקר בצעירותם: הוושינגטוניה החוטית W. filifera נמוכה יותר וגזעה רחב יותר ( קוטרה יכול לעלות על 1 מ') עליה זקופים ושמוטים רק מעט בקצוות. לעלים סיבים רבים בשולי העלה המתפצל ובקצות הטרף ומכאן שמה: חוטית. (מוצאה מקליפורניה ומאריזונה. )הוושינגטוניה החסונה W. robusta גבוהה יותר, גזעה דק יותר ועליה שמוטים. רק בגיל של כ-5 שנים ניתן לראות את ההבדל בגובה בין שני המינים באותו הגיל. רבים מאוד מן הפרטים בארץ הינם מכלואים בין שני המינים) בעלי תכונות ביניים. נכון לעכשיו הוושינגטוניה החוטית אינה מוגדרת בארץ כמין פולש.
מקור השם: השם ושינגטוניה הוא לכבודו של הנשיא הראשון של ארה"ב ג'ורג' ושינגטון.
הוושינגטוניה החסונה כשמה כן היא, עץ חסון עמיד לפגעי שרב, קור ורסס מי-ים.
העלה מניפה כפופה המגיעה לגודל של כ-2 מ'.בבסיס המניפה, בצד התחתון של העלה, שערות לבדיות, חומות.
הפטוטרת קצרה ולכן הנוף צפוף יחסית.