בולוסנתוס נאה * Bolusanthus speciosus

מידע למסייר/ת בחוות הנוי

(מיועד לקוראי הדף הנמצאים בגן)

שלום!  אני העץ שמולכם ושמי הוא:

בולוסנתוס נאה * Bolusanthus speciosus

נקראתי כך על שמו של הבוטנאי הדרום אפריקני, Harry Bolus
הפרט בחוות הנוי הוא הראשון בארץ, וניטע ב- 1953. כאן הוא אוקלם ומכאן הוא הופץ ברחבי הארץ.
הסתכלו עלי: איזה חודש עכשיו?
האם אני עירום / מלבלב / פורח / עמוס תרמילים? אם בעת ביקורכם אינני פורח, אני מזמין אתכם לבקר אותי בחודש מאי. אז אהיה מקושט לכבודכם באשכולות הפריחה הסגולים והריחניים שלי, הם מופיעים רק לכ- 3 שבועות.
הפריחה המרשימה שלי מזכירה את פריחת המטפס ויסטריה סינית (ניתן לראותו מעל הפרגולה הוותיקה כאן בחווה) ועל כן ניתן לי הכינוי: "עץ הוויסטריה".
לא נולדתי בארץ, אז איך הגעתי לכאן?
גב' רות בנימין ז"ל, שניהלה את חוות הנוי בראשית ימיה, הביאה אותי לכאן מדרום אפריקה. היא נטעה אותי בשנת 1953, גידלה וטיפחה אותי, ומשנוכחה שהתאקלמתי היטב במקום, דאגה לריבוי שלי והפיצה את צאצאיי ברחבי הארץ. כעת תוכלו לראות עצים מסוגי בגינות פרטיות ובמרחב הציבורי.
מה שעשתה רות ביחד עם שאר העובדים בחוות הנוי מאז 1949, כדי ליצור בארץ השחונה והחדשה נוף ירוק הוא תהליך הנקרא איקלום.
התבוננו בי שוב: איך נראה הגזע שלי? קליפת הגזע חרוצה וקישוטית במיוחד. הקליפה האופיינית הזו מסייעת לזהות אותי. באופן טבעי העץ נוטה לפתח מספר גזעים. איזה דבר מיוחד תוכלו לזהות קצת במעלה הגזע ? רואים את מוטות הברזל? מדוע קדחו בי חורים ונעצו את המוטות? זהו טיפול אורתופדי. מאחר שהגזע שלי מפוצל ל- 3 ענפים והיה חשש שכל ענף יקרוס כלפי חוץ ויישבר, החליטו ליצור תמיכה שתמנע נזק כזה. אם תרצו לגדל עץ כמוני רצוי שתדעו: בארץ מוצאי אינני נשיר אך בארץ אני משיר את העלווה שלי כאשר הטמפרטורה יורדת בחורף ולכן מגדירים אותי כ- נשיר מותנה. הנשירות שלי מותנית בטמפרטורה הנמוכה. לעתים תוכלו לראות אותי בשיא הפריחה עדיין ללא עלים – מופע מרשים במיוחד.
אני עץ בינוני ויכול להגיע לגובה של 8 מ' ולרוחב 5 מ'. בשנותיי הראשונות דרושה לי השקיה ממוצעת, אך אחרי מספר שנים, כשאתבסס בקרקע, אהיה חסכן מים ואף עמיד ליובש. עם טיפול מסור אוכל לגדול במהירות אפילו עד 80 ס"מ בשנה! אני רגיש לקור ולכן לא רצוי לגדל אותי באזור ההר.
אני עמיד בפני גזים ופיח הנפלטים מכלי רכב ושורשיי אינם מרימים מדרכות. לכן אני מתאים לשמש כעץ רחוב. התבוננו היטב במבנה העלים, בפרחים או בתרמילים (אם אתם בעונה המתאימה). זכרו אותם! כשתגיעו לעץ נוסף ממשפחת הקטניות*Fabaceae תת- משפחת הפרפרניים Papilionaceae ייתכן שתוכלו לזהות אותו כקרוב משפחה שלי. תוכלו אף ללמוד ממנו על מספר מאפיינים של המשפחה.
כעת שימו לב לשכנים שלי! ביניהם, צפונית-מזרחית לי, נמצא עץ שצמרתו כשמלה ארוכה כמעט עד הקרקע (חלק ממנה קוצר) והעלים שלו מעוגלים כשל חרוב. היכנסו מתחת לחופתו בין הענפים וגלו את סודותיו של העץ הנקרא שוטיה רחבת-עלים.

מידע גנני

צורת חיים: עץ , נשיר מותנה
מידות עץ בוגר: מגיע לגובה 8 מ' ולקוטר של כ- 5 מ'
הפריחה: סגולה, וריחנית, באשכולות, בחודש מאי, נמשכת רק כ- 3 שבועות
קצב צימוח: מהיר, עם טיפול מתאים והשקיה יכול לגדול עד 80 ס"מ בשנה
תוחלת חיים: ארוכה
שימושים כעץ: לגינה קטנה, לפטיו וכעץ רחוב, גם בזכות עמידותו לפיח ולגזים הנפלטים מכלי רכב
התאמה גיאוגרפית: כל אזורי הארץ מלבד אזורי ההר
צריכת מים: בינונית. אחרי התבססותו חסכן ואף עמיד ליובש
עמידות/רגישות: רגיש לקור קיצוני ולקרה
חסרונות כעץ בגינון: דרגה 4 (מתוך 10) בסקר "הערכת עצים בסיכון" בשל סבירות לשבר כאשר הזוויות בין הענפים, חדות הצמח בארץ

אודות הצמח

מקור השם: שמו של  הבוטנאי הדרום אפריקאי (Harry Bolus (1834-1911
הפרי של צמחים ממשפחת הקטניות הוא תרמיל העשוי שתי קשוות ובתוכו זרע אחד או יותר.
המשפחה כוללת שלוש תת-משפחות: פרפרניים, מימוסיים וקסאלפיניים.  הבולוסנתוס משתייך לפרפרניים, המתאפיינים בעליהם המורכבים. הפרחים אנדרוגיניים (בעלי איברים משני המינים). תת-משפחה זו היא השנייה בגודלה ממשפחות הדו-פסיגיים עם יותר מ- 400 סוגים ו- 9,000 מינים. היא נבדלת משתי "אחיותיה" למשפחה במבנה הפרח: עלה הכותרת האחורי הוא העלה הגדול ונראה כמפרש. עלי הכותרת הצדדיים נראים כמשוטים ושני עלי הכותרת הפנימיים נראים כגוף הסירה. כל המבנה הזה של הפרח, עם סימטריה דו-צדדית, מזכיר מבנה של פרפר והמקור לשם פרפרניים. למינים רבים במשפחה זו חשיבות כלכלית רבה.  התרמילים של הבולוסנתוס לעולם אינם נפתחים לשחרור הזרעים. הם נאכלים בשלמותם ע"י בעלי חיים (קופים, ג'ירפות ועוד) ומופצים על ידם. כשהחורף קר והעץ משיר את עליו, הפריחה, ללא עלווה, בולטת במיוחד.

תועלת: העצה שלו משמשת  לחריטה ומייצרים ממנה אהילים יפים.
הפרט בחוות הנוי הוא הראשון בארץ, וניטע ב- 1953. כאן הוא אוקלם ומכאן הוא הופץ ברחבי הארץ.

כתיבה ועריכה: דברת שוואב |
עריכה לשונית ומקצועית: נורית חרמון |
עריכה מקצועית: דר' ורדה רביב / פרופ. עמרם אשל |
עריכה אינטרנטית: חזי מולא |