קורימביה לימונית * Corymbia citriodora

מידע למסייר/ת בחוות הנוי

(המידע בפרק זה מיועד לקוראי הדף הנמצאים בגן)

שלום!  אני העץ שמולכם ושמי הוא:

קורימביה לימונית * Corymbia citriodora
(אקליפטוס לימוני)

התבוננו בי מרחוק כדי שתוכלו לראות את כולי. אני גבוה מאד, יותר מהברושים שלצדי. הגזע שלי עירום וחלק עד כשני שליש מהגובה שלי. העלים שלי סרגליים, דומים לעלי האיקליפטוסים.
בעבר נקראתי איקליפטוס לימוני אך מחקר גנטי שנערך בשנות ה-90 הביא להפרדת חלק מן ממיני האיקליפטוס לסוג חדש הנקרא קורימביה ולכן שונה שמי לקורימביה לימונית.
הרימו עלה מהקרקע, מוללו אותו בידיכם והריחו. הריח מוכר? מהעלים שלי מפיקים את השמן האתרי ציטרונל, אשר משמש ברפואה (לאינהלציה), בתעשיית הפרפומריה ולדחיית חרקים.
מה עוד מכינים ממני?
רהיטים, עמודים וכלי עבודה ידניים.
האם יש פרחים עכשיו?
אם כן, הסתכלו על מבנה התפרחת הערוכה כסוכך ומכאן שמי קורימביה, שמשמעותו בלטינית- סוכך שעוקציו החיצוניים ארוכים מאלה הפנימיים.

מידע גנני

צורת חיים: עץ
נשיר/ירוק-עד: ירוק-עד
מידות עץ בוגר: עץ בוגר עשוי להגיע לגובה רב מ-40 מ' ולקוטר של 10 מ'
הפריחה: פריחה לבנה שופעת, בנובמבר-דצמבר.
קצב צימוח: קצב מהיר
תוחלת חיים: ארוכה
שימושים כעץ: בודד, קבוצה, גן ציבורי, חורש, יער
התאמה גיאוגרפית: מישור החוף, השפלה והעמקים.
בית הגידול והאקלים שבו גדלה קורימביה לימונית באופן טבעי שונים לחלוטין מאלה השוררים בישראל לכן גידולו כאן מחייב תוספת השקיה בשנותיו הראשונות עד התבססותו. עצים נאים וגדולים מצויים בערים וביישובים, במיוחד באזור השרון והמרכז. אולם, ההשקיה מגדילה את הסיכון הגבוה ממילא , לשבר ענפים כבדים.
צריכת מים: חסכן, רצויה השקיה רק עד התבססותו
עמידות/רגישות: עמיד בקרה, בשרב ומפני מזיקים
חסרונות כעץ בגינון: הסיכון לשבר ענפים גדל עם משטר השקיה
בסקר "הערכת עצים בסיכון": דרגה 9 (מתוך 10)

אודות הצמח

הקורימביה לימונית שייך ההדסיים היא משפחת צמחים ותיקה מאד. מקור השם: קורימביה משמעותו בלטינית סוכך ככל הנראה בשל התפרחות הערוכות כסוככים.שרידי אבקה מאובנים שלה נמצאו באנטארקטיקה. בתהליך היפרדות היבשות עברו הצמחים המשתייכים אליה שינויים רבים בדרכם להסתגל לתנאי האקלים המשתנים.
ההדסיים התפתחו מהצורות הפרימיטיביות שהתקיימו ביערות הגשם עד לצמחים המותאמים לאזורים יובשניים ביותר ויובשניים למחצה עם עונתיות. המשפחה כוללת כ-150 סוגים, כולם עצים ושיחים. המוכרים ביותר ונפוצים בגינון: הדס, גויאבה, פיטנגו, פג'ויאה, מללויקה וקליסטמון. מאפייני המשפחה הם עלים תמימים, טרף בעל בלוטות זעירות ושקופות, שחלה תחתית ואבקנים רבים בכל פרח. רבים ממיני ההדסיים מכילים שמנים ארומטיים.
העלה דמוי רומח, ירוק בהיר, משתלשל כלפי מטה וחשוף לאור במידה שווה משני צדדיו ולכן אין לכאורה הבדל בין צד עליון לצד תחתון.
הגזע ישר ומהווה שני שליש מגובה העץ. קליפתו חלקה, צבעה חום בהיר מאוד. לאחר התקלפות הקליפה מתגלה הצבע החום-אדמדם של הגזע.
תועלת לאדם: עצת קורימביה לימונית, שהיא קשה ועמידה, משמשת ליצירת רהיטים, עמודים וכלי עבודה ידניים. פרחיו מצוינים כמרעה דבורים ומעליו מפיקים את הציטרונל לתעשיות בתחומי הרפואה, הפרפומריה ולהפקת חומרים לדחיית חרקים.

מעניין לדעת ולבקר: עץ מיוחד בגודלו ובצורתו הנאה הוא העץ הוותיק (כבן מאה ועשרים) הנטוע בפתח תקווה ברחוב שפירא ולפי נתוני מדידתו ב-2004 גובהו מגיע ל-35 מ' והיקף גזעו ל-6.4 מ'. כן בולטים עצי איקליפטוס לימוני גדולים ונאים ברח' הרצל ברחובות, מול הפקולטה לחקלאות שהם ככל הנראה שרידי חלקת אקלום שהייתה נטועה במקום. כאן בעמק חפר, בגן אודי בכפר חיים, ישנם עצים שנשתלו בשנים הראשונות של המושב בסוף שנות ה-40.

כתיבה ועריכה: דברת שוואב |
עריכה לשונית ומקצועית: נורית חרמון |
עריכה מקצועית: דר' ורדה רביב / פרופ. עמרם אשל |
עריכה אינטרנטית: חזי מולא |