דומביאה X ורודה * Dombeya x cayeuxii || חוות הנוי-גן בוטני

שם בוטני:
דומביאה X ורודה
Dombeya x cayeuxii

משפחה בוטנית:
חלמיתיים * Malvaceae

מוצא גיאוגרפי:
צפון מזרח אוסטרליה

צורת חיים:
עץ/שיח

נשיר/ירוק עד:
נשיר מותנה


מידע גנני

צורת חיים: עץ/שיח
נשיר/ירוק-עד: נשיר מותנה
מידות עץ בוגר: בינוני
הפריחה: תפרחות כדוריות, בוורוד בהיר, המשתלשלות כלפי מטה מכל קצות הענפים מהקיץ עד הסתיו. הפרחים נשארים על השיח זמן רב ונבילתם פוגמת במראה הצמח.
קצב צימוח: מהיר
שימושים כעץ/שיח: בודד ובקבוצה
התאמה גיאוגרפית: מישור החוף, השפלה, הבקעה.
צריכת מים: נהנה מהשקיה סדירה
עמידות/רגישות: עמידות בינונית לקור, רגישות למליחות
חסרונות הצמח בגינון: עלי הכותרת שהתייבשו סביב הפירות פוגמים במראה הצמח.


אודות הצמח

מקור השם: השם דומביאה ניתן על שמו של: ,Joseph Dombey בוטנאי, רופא וחוקר צרפתי מהמאה ה- 18. המין cayeuxii על שמו של: Henri Cayeux, בוטנאי שיצר הכלאות רבות וביניהן כנראה גם את המכלוא הזה של דומביאה.
דומביאה X ורודה Dombeya x cayeuxii היא תוצר הכלאה שמקורה אינו ידוע. הכלאה הינה הפריה מינית של פרח מזן אחד באמצעות אבקה מפרח של זן אחר. הזרעים שמתקבלים יוצרים צמח המשלב תכונות משני זני האם. כנראה שאחד מהוריה הוא D.burgessiae, מין שהוא בעל תכונות דומות למעט טרף עלה מחודד יותר. בארץ הדומביאה אופיינית בעיקר לגנים ותיקים.
דומביאה X ורודה, שם עממי: Wedding Flower, Mexican Rose.
במשפחת החלמיתיים 243 סוגים ולפחות 4,225 מינים של עשבים, שיחים ועצים. בני המשפחה נפוצים כמעט בכל העולם, מלבד האזורים הקרים ביותר, אך מרביתם נמצאים באזורים טרופיים. למרבית צמחי החלמיתיים פרחים גדולים. רבים מהם נחשבים כצמחי תועלת בעיקר כספקי סיבים. הידועה ביותר ביניהם היא הכותנה.

דומביאה X ורודה * Dombeya x cayeuxii

כמו כן, שייכים למשפחה:
א. המינים הידועים מהסוג הביסקוס: הבמיה המשמשת למאכל אך גם לסיבים לייצור נייר בהודו וההיביסקוס סיני הנפוץ כצמח נוי.
ב. צמחי הבר הנפוצים והמוכרים בארץ: חלמית גדולה וחוטמית זיפנית.
הסוג דומביאה כולל 225 מינים. רובם ממדגסקר ואחדים מאפריקה. לרובם עלים עגולים, לבובים או מחולקים לאונות, שעירים במקצת.
הפריחה המרשימה – תפרחות כדוריות גדולות ומרובות פרחים בצבעי לבן, ורוד או אדום – בולטת מאוד לעין. עלי הכותרת נותרים סביב ההלקטים הקטנים אך מתייבשים ונעשים חומים. הדומביאות גדלות באזורים חמים ולחים. רק מינים אחדים נפוצים בתרבות. הדומביאות גדלות על קרקעות עשירות, לחות אך מנוקזות בשמש או בצל חלקי.


כתיבה ועריכה: דברת שוואב |

עריכה לשונית ומקצועית: נורית חרמון |
עריכה מקצועית: דר' ורדה רביב / פרופ. עמרם אשל |
עריכה אינטרנטית: חזי מולא |