שם בוטני:
מללויקת פולנד
Melaleuca polandii

שם בוטני נוסף:
קליסטמון פולנד * Callistemon polandii

משפחה בוטנית:
הדסיים ~ Myrtaceae

מוצא גיאוגרפי:
צפון-מזרח אוסטרליה (קווינסלנד)

צורת חיים:
שיח / עץ

נשיר/ירוק עד:
ירוק עד

מידע למסייר/ת בחוות הנוי

(המידע בפרק זה מיועד לקוראי הדף הנמצאים בגן)

שלום!  אני העץ שמולכם ושמי הוא:
מללויקת פולנד * polandii Melaleuca
פעם נודעתי בשם : קליסטמון פולנד *Callistemon polandii

בעת האחרונה יש בוטנאים הנוטים לצרף אותנו, מיני הקליסטמון, לסוג מללויקה ולכנות אותי: מללויקת פולנד. לטענת חוקרים רבים יש לאחד בין שני הסוגים הללו מאחר שההבחנה היחידה ביניהם היא האופן שבו המאבקים מחוברים לצינור הפרח, וזו אינה מספקת. בכל אופן, ההבדל הוא בכך שהמאבקים של מיני הקליסטמון חופשיים ואילו אלו של מיני המללויקה מאוחים.

התבוננו בי: האם יש עלי פרחים עכשיו?
הפריחה האדומה עם נקודות הזהב בולטת ומרשימה. מראה התפרחת והצבע שלה (האדום על פי רוב) מתקבלים מזירי האבקנים והאבקנים. דווקא עלי הכותרת הם זעירים ואינם בולטים לעין.
כל התפרחות של מיני הקליסטמון ורבות מאלו של מיני המללויקה מזכירות בצורתן מברשות אולם, רק הסוג קליסטמון זכה לכינוי העממי באנגלית "Bottlebrushes". שמם העממי באנגלית של מרבית מיני המללויקה, לעומת זאת, הוא Paperbarks (תוכלו לראות כאן בגן מאין לקוח כינוי זה אם תבקרו את העץ מללויקה דקת-עלים ותביטו בגזע שלו).

שימו לב לתכונות מיוחדות שלי:
התפרחת שלי נמצאת בקצה הענף (טרמינלית) אך אחרי התפרחת מתפתחים עלים חדשים והענף ממשיך לצמוח, ההלקטים שנוצרים אחרי הפריחה, נשארים צמודים לצמח ולרוב מפזרים את הזרעים רק עם מות הצמח או לאחר שריפה.
יכולתם של מיני הקליסטמון (ואלה המכונים כיום מלולויקות) לשמר את הזרעים הקטנים ולהפיצם לאחר שריפה היא, כנראה, ההסבר לכך שבשמורת אוורגליידס (EVERGLADES) בפלורידה, בעקבות ממשק שריפות מכוון במשך למעלה משלושים שנה, עצי הקליסטמון פשטו באזור ודחקו את הצומח המקומי.
מיני הקליסטמון נפוצים בטבע בדר"כ בקרבת מקווי מים ובשולי ביצות, ביער פתוח או ביערות גשם.
בסתיו הלבלוב הוא שעיר ומשייני וגם הוא בולט בזכות צבעו האדמדם.


מידע גנני

צורת חיים: שיח/עץ
נשיר/ירוק-עד: ירוק-עד
מידות עץ בוגר: גובהו נע בין 1.5 ל-4 מ' וקוטרו 3-1 מ'
הפריחה: מסוף החורף ועד תחילת הקיץ, בצורת מברשות גליליות באורך 10-6 ס"מ, שצבען אדום בהיר ועל קצותיהן נקודות זהובות שהן המאבקים (שקיקי האבקה. רצוי להסיר את הפריחה הנבולה כדי לשמור על צמח שיחי עם שפע פריחה). שמש מלאה מעודדת פריחה שופעת.
קצב צימוח: בינוני
שימושים כעץ: מיסוך, גדר חיה, שובר רוח, גינה ים תיכונית
התאמה גיאוגרפית: כל אזורי הארץ מלבד אזורי ההר והמדבר
צריכת מים: חסכן אך אינו סובל מהשקיה שופעת. השקיה כזו מקנה לו מראה טרופי.
עמידות/רגישות: עמיד לרוב הקרקעות. רגיש לקור בצעירותו.


אודות הצמח

מללויקת פולנד שייכת למשפחת ההדסיים. זוהי משפחת צמחים ותיקה מאד. שרידי אבקה מאובנים שלה נמצאו באנטארקטיקה. בתהליך היפרדות היבשות עברו הצמחים המשתייכים אליה שינויים רבים בדרכם להסתגל לתנאי האקלים המשתנים. ההדסיים התפתחו מהצורות הפרימיטיביות שהתקיימו ביערות הגשם עד לצמחים המותאמים לאזורים יובשניים ביותר ויובשניים למחצה עם עונתיות.
המשפחה כוללת כ-150 סוגים, כולם עצים ושיחים. המוכרים ביותר: הדס, גויאבה, פיטנגו, פג'ויאה, מללויקה וקליסטמון. מאפייני המשפחה הם עלים תמימים, טרף ועליו בלוטות שמן זעירות ושקופות, שחלה תחתית ואבקנים רבים בכל פרח. רבים ממיני ההדסיים מכילים שמנים ארומטיים.
המשפחה מחולקת לשתי קבוצות עיקריות: בעלי פירות בשרניים ובעלי פירות יבשים. המוכרים ביותר בקרב בעלי הפירות הבשרניים הם: הדס (הנציג היחיד של המשפחה שמקורו באזור הים התיכון), גויאבה ופיג'ויאה ובקרב בעלי הפירות היבשים- איקליפטוס, מללויקה וקליסטמון.
הסוג מללויקה, מונה למעלה מ-170 מינים. רוב המינים אנדמיים לאוסטרליה ואחדים צפוניים יותר מגינאה החדשה, קלדוניה החדשה ומלזיה. מינים ראשונים של הסוג אוקלמו בארץ לפני כ-70 שנה ונשתלו אז בחוות הנוי. ביניהם: מללויקה מצומדת (armillaris Melaleuca) ומללויקה מחודדת (acuminata Melaleuca).
מקור השם: שם המין: פולנד, אינו מעיד על ארץ המוצא של הצמח (מוצאו מקווינסלנד, אוסטרליה) אלא ניתן על שמו של איש כמורה חובב בוטניקה Rev. W. Poland – אשר הסב את תשומת-לב הבוטנאי של ממשלת קווינסלנד למין ק. פולנד .
השם העממי באנגלית הוא Gold-tipped Bottlebrush מקורו בפריחה המזכירה מברשת לניקוי בקבוקים עם קצוות מוזהבים (המאבקים הזהובים).
התפרחת – מורכבת מפרחים זעירים המסודרים סביב ענף קטן. עלי הכותרת של הפרחים קטנים ביותר והמראה הצבעוני מתקבל מזרי האבקנים הארוכים והמאבקים שבקצותיהם.
העלה – איזמלני עם הרבה בלוטות שמן זעירות
הפירות – הלקטים קטנים, מעין קופסיות קשות בנות 3 תאים וזרעים רבים בתוכן. ההלקטים נשארים ברוב המינים על הצמח עד מותו. אמנם, התפרחות תמיד בקצות הענפים אך בקצותיהן מופיעים עלים נוספים והענף ממשיך לצמוח מתוכם עד התפרחת הבאה. ההלקטים הנשארים על הענפים והמרווחים ביניהם מעידים על תכונה מיוחדת זו.

קשרים: דבורי בר, פרפרים וזוללי צוף אחרים מבקרים את הפריחה. מושך מאוד ציפורים.


כתיבה ועריכה: דברת שוואב |

עריכה לשונית ומקצועית: נורית חרמון |
עריכה מקצועית: דר' ורדה רביב / פרופ. עמרם אשל |
עריכה אינטרנטית: חזי מולא |