שם בוטני:
פנדנוס תועלתי

Pandanus utilis

משפחה בוטנית:
פנדניים * Pandanaceae

מוצא גיאוגרפי:
מדקסקר

צורת חיים:
עץ ירוק עד

מידע למסייר/ת בחוות הנוי

(מידע לקוראי הדף הנמצאים בגן)

שלום!  אני העץ שמולכם ושמי הוא:

פנדנוס תועלתי * Pandanus utilis

התבוננו בי:
אני עץ, אבל איני דומה למרבית העצים, ודאי לא לאורן אף על פי שבאנגלית ניתן לי הכינוי העממי Screwpine (אורן סלילני). גם אינני דקל למרות היותי חד-פסיגי (צמחים להם עלה ראשוני אחד בלבד בשלב העוברי ובטרף העלה שלי העורקים מקבילים) כמוהו.
הגזע שלי אינו יוצר התעבות משנית רגילה (בשונה מהדו-פסיגיים שבהם נוצרת התעבות ע"י רקמה עוברית רוחבית שנקראת קמביום). אני נבדל משאר החד-פסיגיים במבנה המורכב מצרורות של מערכת הובלת המים שלי, בדומה לשאר בני המשפחה שאני משתייך אליה, משפחת הפנדניים. אני, אגב, הסוג העיקרי בה. במשפחתי עצים ומטפסים דו-ביתיים (קיימים צמחי זכר וצמחי נקבה) בעלי עלים פשוטים, ארוכים וצרים.
הפרחים ללא עטיף: הזכריים ערוכים בשיבולת או בסוכך. הפרי דמוי בית גלעין או ענבה. יש במשפחתי כ-5 סוגים ומאות מינים נפוצים באזורים טרופיים. אני מסתעף בקלות, בניגוד לדקלים ולחד פסיגיים אחרים. בקצה כל ענף מתפתחת שושנת עלים ארוכים, צרים ומחודדים.


מידע גנני

צורת צימוח: עץ ירוק עד
מידות עץ בוגר: גובה עד 20 מ'
הפריחה: לצמח הזכר פריחה ריחנית אופיינית. לצמח הנקבה פירות מיוחדים ובולטים וכאשר הם מבשילים צבעם צהוב. חלק קטן יחסית מהציפה אכיל.
קצב צימוח: אטי עד בינוני תלוי בפוריות הקרקע ובהשקיה
שימושים כעץ: בודד פיסולי, בקבוצה, פטיו, רחוב, כצמח בית במיכל – צמיחתו מוגבלת. מתאים לגידול ברצועות חיץ סביב חניונים או לנטיעות פס הפרדה בכביש מהיר; מתאים גם לייצוב דיונות ומניעת סחף.
התאמה גיאוגרפית: אזורים ללא קרה. ולכן: אינו מתאים לאזורי ההר. בזכות עמידותו למליחות ורסס ים עשוי להתאים לגינות בחופים.
צריכת מים: מעדיף לחות גבוהה וקבועה בקרקע במיוחד עד התבססותו. לאחר מכן עמיד ביובש אך יצמח מהר יותר בסביבת מים.
עמידות/רגישות: בעל עמידות בינונית ליובש וגבוהה לרסס מלח, אינו נתקף ע"י מזיקים או מחלות, אך מים בחיק העלים עלולים לגרום לריקבון.
חסרונות העץ בגינון: הפירות והעלווה יוצרים מטרד אסתטי. טיפול בצמחים עלול לגרום לתופעות אלרגיות העלים מסתיימים בקוץ אדמדם. עלול ליצור ספיח רב (נביטות רבות לאחר הבשלת הזרעים).

 


אודות הצמח

העלים מחוברים לגזע ולענפיו ישירות, ללא פטוטרת.  הם ערוכים ב- 4-2 טורי אורך המתפתלים כסליל בגלל צורת הצימוח של הענף. הם גלדניים, מצופים שעווה וקוצניים בשוליהם. גודלם עשוי  להגיע לאורך של 2 מ'. לצמחי הזכר פריחה ריחנית בולטת, אך צמחי הנקבה מועדפים בגינון בזכות פירות מיוחדים ובולטים בצבע צהוב כאשר הם בשלים. הפירות דומים לאננס או לאצטרובל מוגדל. חלק קטן יחסית מהציפה אכיל. הפירות מושכים סנאים ויונקים אחרים.
מיני פנדנוס רבים שוכנים ביערות ורבים שוכנים בביצות מלוחות שבחופי אוקיינוסים טרופיים (ביצות מנגרובים). במינים רבים השורש הראשוני מת ומתוך הגבעולים צומחים שורשי סעד שניוניים. תפקידם של אלה חשוב במיוחד לעיגון בקרקע הבלתי יציבה של הביצות. וגם למניעת סחף. במקומות אחרים השורשי התמך מסייעים לתמיכה בנוף העצום המתקבל מצמח פיסולי מרהיב זה. תמיכה זו דרושה מפני שכמו שאר בני משפחתו חסר הפנדנוס את הצמיחה המשנית של התעצות הגזע.

תועלת לאדם: משמש ליצירת סיבים, לייצור מחצלות וסלים כופריו טוב למאכל (אחרי בישול).


כתיבה ועריכה: דברת שוואב |

עריכה לשונית ומקצועית: נורית חרמון |
עריכה מקצועית: דר' ורדה רביב / פרופ. עמרם אשל |
עריכה אינטרנטית: חזי מולא |