פיקוס קדוש * Ficus religiosa

מידע למסייר/ת בחוות הנוי

(מידע לקוראי הדף הנמצאים בגן)

שלום!  אני העץ שמולכם ושמי הוא:
פיקוס קדוש * Ficus religiosa
התבוננו בי:
בגזע המיוחד שממנו מתקלפות קליפות בצורת קשקשים. בעלים האופייניים לי עלים פשוטים עם טרף רחב בבסיסו המחובר לפטוטרת והמסתיים בחוד צר וארוך. הפגות, שהן התפרחות בסוג פיקוס. התפרחת המורכבת מפרחים רבים היושבים על מצעית משותפת. המצעית סוגרת עליהם מלמעלה ככד הפוך. הניצן הראשי של כל ענף מחודד ומזכיר כובע של ליצן. צורת הניצן והפגות הם מאפיינים בולטים של כל מיני הפיקוס.
אני נקרא פיקוס קדוש כי הבודהיסטים מאמינים שהנסיך סידהרטה ישב תחת עץ מהמין שלי בסרילנקה, כאשר זכה להארה והפך לבודהה. על פי התיעוד נלקחו ייחורים מאותו העץ וכך הופץ המין בעולם. נהוג לשתול עצים מהמין שלי ליד מקדשים בודהיסטים. כיום אני נשתל בזכות התכונות שלי ומפיץ עצמי בזכות יחסי הסימביוזה המיוחדים שלי עם צרעה זעירה. (הסבר מפורט בסעיף קשרים בחלק אודות הצמח).

מידע גנני

צורת חיים: עץ גדול
נשיר/ירוק-עד: נשיר מותנה
מידות עץ בוגר: מגיע לגובה של 30 מ' ולקוטר של 20 מ'. קוטר הגזע 40-20 ס"מ
הפריחה: בתוך הפגות, אינה נראית לעין
קצב צימוח: מהיר מאד
תוחלת חיים: ארוכה
שימושים כעץ: בודד, קבוצה, צל, שדרה
התאמה גיאוגרפית: כל הארץ למעט אזורי ההר
צריכת מים: חסכן מים. רצויה השקית עזר בקיץ
עמידות/רגישות: עמיד לטמפרטורות גבוהות וליובש, אך רגיש לקרה קיצונית
חסרונות העץ בגינון: מערכת שורשים שטחית ותוקפנית (חודרת לצנרת, מרימה מדרכות וכד'). הפגות שנשרו מהוות מטרד בסביבת העץ ולכן לא רצוי לשתול אותו במדרכה. הזרעים, המופצים ע"י ציפורים ועטלפים, נובטים במקומות לחים שונים כגון בחיק בסיסי עלים של דקלים למיניהם, בסמוך לפתח מרזבים, ליד ברזים מטפטפים).

אודות הצמח

המשפחה שלי: משפחת התותיים שייכת לסדרת הסרפדניים Urticales לצד המשפחות הבאות: מישיים, קנביים וסרפדיים. המשפחות קרובות זו לזו ולכולן פרי בן זרע אחד. משפחת התותיים היא החשובה ביניהן מבחינת תפוצתה ומבחינה כלכלית. במשפחה 60 סוגים וכ-1,500 מינים, הנפוצים בעיקר באזורים טרופיים וסובטרופיים. הסוג החשוב ביותר בתותיים הוא הפיקוס ובו כ-1,000 מינים. התאנה התרבותית Ficus carica שייכת לסוג זה והיא נציגתו העיקרית בתרבותנו ובצמחיית הבר בארץ. נציגה נוספת היא השקמה שגם לה שורשים עמוקים באזורנו והיתה לה חשיבות כלכלית בעבר. העצה העמידה שלה שמשה לבניין, לבניית כלי שייט ולבניית ארונות מתים במצרים. הקדומה.
מקור השם: העץ נקרא פיקוס קדוש כי ההינדים מאמינים שהנסיך סידהרטה Siddhartha ישב תחת עץ זה כשזכה להארה והפך לבודהה. מספרים שהעץ שגדל בסרילנקה הוא המקור לתפוצת המין בעולם.
תועלת: משמש מאכל לפילים, גמלים וצאן. משמש כחומר בעירה. הקליפה משמשת לייצור תנינים לתעשיית וחומרי צבע. שימושים רפואיים שונים. העצה משמשת לעתים להכנת חפצים קטנים.

קשרים: בחיקי העלים של עצי הפיקוס מתפתחות תפרחות הקרויות פגות. בתוך הפגה מוסתרים הפרחים. לאחר שהפגה גדלה מעט, מתרווחים הקשקשים שבפי הפגה במקצת, פרחי הנקבה שבתוכה מגיעים לבגרות ומוכנים להאבקה. בתוך הפגה פרחים נקביים משני טיפוסים, בעלי עמוד עלי קצר, ובעלי עמוד עלי ארוך. מאביק פגת הפיקוס הקדוש היא צרעה זעירה בשם Blastophaga quadraticeps שגודלה מ"מ ספורים. נקבות הצרעות חודרות אל תוך הפגה דרך פיה ושם הן מאביקות את הפרחים הנקביים בעלי עמוד העלי הארוך באבקה שהן נושאות איתן. לתוך השחלות של הפרחים בעלי עמוד העלי הקצר הן מטילות את הביצים. יש התאמה בין אורך צינור ההטלה של הצרעה לאורך עמוד העלי כך, שחלק מהפרחים בפגה יחנטו זרעים ובאחרים תתפתחנה צרעות. בשלב הבא מבשילים הפרחים הזכריים שבפגה ובאותו זמן יוצאות הצרעות שגדלו בתוך שחלות הפרחים לחלל הפגה. הזכרים, המגיחים ראשונים, מפרים את הנקבות בעודן בתוך שחלות הולדתן. הנקבות המופרות יוצאות גם הן לחלל הפגה, טוענות אבקה מהפרחים הזכריים ולאחר מכן עוזבות את הפגה. אלה יחסי סימביוזה מיוחדים בין הפיקוס לצרעה שבמסגרתם הצרעות אוספות אבקה ולא אוכלות אותה. הפגה משמשת לצרעות אתר מתאים לשלבי הרבייה שלהן ואילו הפרחים שבפגה נהנים משרותי ההאבקה של הצרעות.

כתיבה ועריכה: דברת שוואב |
עריכה לשונית ומקצועית: נורית חרמון |
עריכה מקצועית: דר' ורדה רביב / פרופ. עמרם אשל |
עריכה אינטרנטית: חזי מולא |