שם בוטני:
סטנוקרפוס הגלגלים
Stenocarpus sinuatus

משפחה בוטנית:
פרוטאיים * Proteaceae

מוצא גיאוגרפי:
מזרח אוסטרליה

צורת חיים:
עץ

נשיר/ירוק עד:
ירוק עד

מידע למסייר/ת בחוות הנוי

(המיועד לקוראי הדף הנמצאים בגן)

שלום!  אנו העצים שמולכם ושמנו הוא:
סטנוקרפוס הגלגלים * Stenocarpus sinuatus

בחוות הנוי זכינו לכינוי התאומים. לא ידוע לנו אם יש פרטים נוספים כמונו בארץ.
אנחנו חסכניים מאד במים וחיים כאן ללא תוספת השקיה בקיץ.
התבוננו בנו מקרוב:
שימו לב לעלים, לפרחים (בסוף הקיץ או בסתיו) ולפירות (בתמונה נראות שתי מפוחיות פתוחות, מימין). אם כעת סוף הקיץ לא תפספסו את הפריחה המיוחדת והמרשימה שלנו, בזכותה ניתן לנו השם האנגלי העממי גלגל אש (firewheel). הפרחים הצינוריים במבנה של סוכך נראים כגלגל וצבעם האדום העז כאש.
אנחנו שייכים למשפחת הפרוטאיים אשר בניה נפוצים בעיקר בדרום אוסטרליה, דרום אפריקה ודרום אמריקה. המשפחה מתבלטת בתפרחות המיוחדות והמרשימות שלה. ממשפחה זו נפוצים בארץ עשרות מינים של גרוויליאות, ליקודנדרון וליקוספרמון. נפוצים במיוחד העץ הוותיק גרוויליאה חסונה ושיחי הפרוטיאות הבנקסיות וההקיאות. קיימים גם מטעי מקדמיה. בסוג סטנוקרפוס כ-30 מינים. סטנוקרפוס הגלגלים הוא הידוע והמרשים ביניהם. בעולם הוא משמש גם כצמח בית בשנותיו הראשונות.


מידע גנני

צורת חיים: עץ
נשיר/ירוק-עד: ירוק-עד
מידות עץ בוגר: מגיע לגובה של 8 מ' (21 מ' באוסטרליה)ולקוטר של 4 מ'
הפריחה: בסוף הקיץ, כאשר אין כמעט פריחה בגנים, בולטת למרחוק ומיוחדת בצורתה ובצבעה העז.
קצב צימוח: אטי-בינוני. עשוי להגיע לפריחה אחרי 10 שנים.
תוחלת חיים: ארוכה
שימושים כעץ: בודד, רחוב, פטיו
התאמה גיאוגרפית: כל הארץ פרט להר הגבוה
צריכת מים: דורש השקיה סדירה בצעירותו אך חסכן מים לאחר התבססותו, נהנה מתוספת השקיה בקיץ (בחוות הנוי גדל יפה גם ללא תוספת)
עמידות/רגישות: רגיש לקור עז ממושך , עמיד למגוון קרקעות, נהנה מחיפוי קרקע.


אודות הצמח

השם הבוטני בלועזית: Stenocarpus sinuatus לקוח מיוונית. stenos פירושו צר, carpos פירושו פרי, והשם מתייחס לשקיק הזרע הדקיק, sinuatus פירושו בלטינית גלי והשם מתייחס לשפת העלים הגלונית. העלה ירוק מבריק, אונתימוארך וגלוני.
סטנוקרפוס הגלגלים שייך למשפחת הפרוטאיים ובה 62 סוגים וכ-1,400 מינים הנפוצים בעיקר בדרום אוסטרליה, דרום אפריקה ודרום אמריקה. במשפחה עצים, שיחים קטנים וצמחי כיסוי בעלי עלים גלדניים. המשפחה ידועה בתפרחותיה המיוחדות והמרשימות. בכל תפרחת מספר פרחים. לתפרחות צוף רב ממנו נהגו האבוריג'ינים לייצר משקה מתוק. רוב הצמחים מואבקים ע"י ציפורים. מאפיין נוסף הם הפירות הקשים, שנפתחים ומפיצים זרעיהם בעקבות שריפה.
בארץ עשרות מיני גרוויליאות, מיני ליקודנדרון, מטעי מקדמיה ומיני ליקוספרמון. נפוצים במיוחד: העץ הוותיק גרוויליאה חסונה, שיחי הפרוטיאות הבנקסיות וההקיאות.
בסוג סטנוקרפוס כ-30 מינים. סטנוקרפוס הגלגלים הוא הידוע והמרשים ביניהם….מקומו הטבעי של סטנוקרפוס הגלגלים הוא ביערות הגשם הלחים במזרח אוסטרליה ושם יכול הוא להגיע לגובה 20 מ'. בגינה פתוחה, בתנאי שמש הוא עשוי להגיע ל-6-10 מ' גובה ולקוטר 3-2 מ'. העלים עשויים להגיע לגודל של 30 * 15 ס"מ. בשלב היובנילי (הצעיר) של העץ העלים אונתיים מאד. צבע העלים ירוק כהה בצדם העליון ובהיר יותר בצדם התחתון. בעלים צעירים הצד התחתון בגוון בורדו.
ההלקטים בצורת סירה שאורכה כ-8 ס"מ והם מכילים מספר רב של זרעים, חומים ודקיקים כמו דפים.
בזכות הנוף הצפוף, הפורמלי והצר והעלווה הקישוטית מתאים הסטנוקרפוס לגידול במכלים וכעץ רחוב ולא נדרשים גיזומים, מלבד הרמת נוף על פי הצורך.

מעניין לדעת: הפריחה מושכת ציפורים בגלל הצוף, העץ נבחר להופיע בלוגו של מועדון רוטרי העולמי (מועדון חברתי עולמי). בעולם משמש גם כצמח בית בשנותיו הראשונות.


כתיבה ועריכה: דברת שוואב |

עריכה לשונית ומקצועית: נורית חרמון |
עריכה מקצועית: דר' ורדה רביב / פרופ. עמרם אשל |
עריכה אינטרנטית: חזי מולא |