ארז הימלאי * Cedrus deodara @ חוות הנוי-גן בוטני

שם בוטני:
ארז הימלאי
Cedrus deodara

משפחה בוטנית:
אורניים * Pinaceae

מוצא גיאוגרפי:
הימלאיה

צורת חיים:
עץ (פרמידלי) , ירוק-עד

שנת נטיעה בחוות הנוי:
1956

מידע למסייר/ת בחוות הנוי

(מיועד לקוראי הדף הנמצאים בגן)

שלום!  אני העץ שמולכם ושמי הוא:

ארז הימלאי * Cedrus deodara

ניטעתי כאן בחוות הנוי בשנת 1956.
התבוננו בי: בוודאי תבחינו בצורה הפירמידלית שלי, במרקם המיוחד שיוצרת העלווה שלי ובצבע היפה שלה (ירוק/ אפור–מכחיל). תכונות אלה הקנו לי ערך מיוחד כעץ נוי. בתנאים מתאימים של קרקע לחה ועמוקה, אין בעיה לגדל אותי. אני גדל די מהר בצעירותי (9 מ' ב-10 שנים) ומאריך חיים. אני מעדיף אזורים שהחורף בהם קר. באזורי התפוצה הטבעיים שלי אני גדל על הרים גבוהים, עד 3,900 מ'.
אני קדוש להינדים וגם העץ הלאומי של פקיסטן. כמו רבים מהשכנים שלי כאן בסביבה הקרובה, אני שייך למשפחת האורניים, הגדולה ביותר בין משפחות עצי המחט והחשובה ביותר מבחינה כלכלית. צמחי המשפחה נפוצים בעיקר בחצי הכדור הצפוני ושייכים לקבוצת הצמחים חשופי הזרע (הזרע מונח חשוף בחיק קשקש האצטרובל שהוא התפרחת, בשונה ממכוסי הזרע בהם הזרע סגור בתוך שחלה וממנה נוצר הפרי). יש להם פרחים חד מיניים והאבקה נישאת ע"י הרוח.
הסוג ארז מתאפיין בעלים שהם מחטים קצרות, מאוגדות בקבוצות קטנות, היוצאות מנקודה אחת (על ענפים קצרים. המחטים, שצבען ירוק כהה עד אפור מכחיל, אינן נושרות בחורף ונשארות על העץ 6-3 שנים. הפרחים ערוכים בתפרחות צפופות הנקראות אצטרובלים. הפרחים הזכריים נמצאים על הענפים הנמוכים של העץ ואילו הפרחים הנקביים, שצורתם, כחבית נמצאים בחלקו העליון של נוף העץ. האצטרובלים הגדולים מתפרקים עם הבשלת הזרעים.
בסוג ארז 3 מינים: ארז אטלנטי (הרי האטלס בצפון-מערב אפריקה), ארז הלבנון (הרי הלבנון ובקפריסין) וארז הימלאי (הרי ההימליה). על פי ממצאי מאובנים שטח התפוצה של הארזים היה רציף יותר בעבר. הפערים בין אזורי התפוצה של הארזים נוצרו משינויים אקלימיים. ההבחנה בין הארזים השונים היא על פי כיוון הצימוח של הענפים ביחס לגזע, בארז הלבנון זווית הצמיחה חדה והם נוטים כלפי מעלה, בארז אטלנטי זווית הצמיחה כמעט אופקית ובארז ההימלאי זווית הצמיחה רחבה והם נוטים קלות כלפי מטה ושמוטים.


מידע גנני

צורת חיים: עץ (פרמידלי), ירוק-עד
מידות עץ בוגר: מגיע לגובה של 20 מ' (בטבע ליותר מ-60 מ') ולקוטר של 8 מ'
הפריחה: מופיעה בחודשים ספטמבר- אוקטובר, אינה משמעותית מבחינת מראה העץ. העץ דו-מיני (יש על עץ אחד פרחים נקביים ופרחים זכריים). חולפת כשנה מהפריחה להבשלה ולפיזור הזרעים בחודשים ספטמבר–דצמבר.
קצב צימוח: בינוני. בתנאים אופטימאליים של לחות וקרקע עמוקה יכול לצמוח 9 מ' ב-10 שנים.
תוחלת חיים: ארוכה
שימושים כעץ: בודד, פיסולי, עץ פארק או יער ורצועות חיץ וצידי דרכים
התאמה גיאוגרפית: כל הארץ למעט בקעת הירדן והערבה, מתאים במיוחד לאזורי ההר
צריכת מים: חסכן, זקוק להשקיה מסודרת עד התבססותו.
עמידות/רגישות: עמיד ליובש ולקור עז. עמיד מאד למזיקים. ערפיח יגרום להיווצרות נוף קטן יותר
חסרונות כעץ בגינון: הענפים הנמוכים מגבילים את השימוש בו במקומות שבהם נדרש מעבר אדם בקרבת הגזע.


אודות הצמח

מקור השם: מקור שם המין הוא המילה בסנסקריט "דוודאר", שפירושה "עץ האלים" ונחשב לקדוש בעיני ההינדים.
משפחת האורניים היא הגדולה ביותר בין משפחות עצי המחט. צמחי המשפחה נפוצים בעיקר בחצי הכדור הצפוני. האורניים משתייכים לקבוצת חשופי הזרע. חשופי הזרע הם צמחים שבהם הזרעים אינם מכוסים ע"י שחלה ולכן אין להם פירות. האצטרובל הוא תפרחת (לא פרי) הפרחים חד-מיניים וההאבקה נעשית ע"י הרוח. ברקמות הגזע והענפים מצוי שרף אשר ניגר כשהעץ נפצע. תפקידו לשמור על העץ מפני חיידקים, פטריות ובע"ח. במשפחה 10 סוגים וכ-215 מינים.
מאפיינים: העלה מחט באורך 3.5 ס"מ. התפרחת הנקבית אצטרובל בצורת ביצה שצבעו משתנה מירוק – סגלגל ועד אדמדם-חום בבגרותו. האצטרובל מתפרק עם הבשלת הזרעים.
תועלת לאדם: עצת הארז עמידה מאד לכן כבר בימי קדם שימשה לבניין ולתעשייה. ישנם גם שימושים רפואיים רבים מהשמן האתרי המיוצר ממנו ומהשרף. השמן האתרי משמש גם להכנת תכשירי קוסמטיקה ותכשירים לשימור מוצרים ולדחיית מזיקים.

מעניין לדעת ולבקר: נחשב נדיר בארץ אולם יש פרטים יפים ברחבי ירושלים ובהר הרצל, שם מופיע לצד ארז הלבנון וארז אטלנטי. הארז ההימלאי הוא המהיר והעמיד ביותר מביניהם ולכן גם הנפוץ ביותר.

המשך הסיור בגן – העץ הבא…
קורימביה לימונית – אקליפטוס לימוני
עכשיו אתם/ן נמצאים/ת בפינה הצפון מזרחית של הגן.
מכאן נתחיל לחזור למבנה מנהלת הגן והחנייה.
יש לחזור ללכת על השביל התפעולי שמתעקל ימינה, ושוב ימינה לכיוון מערב.
מומלץ לעצור ליד החממות ופרגולת העץ שמשמאלכם/ן.
החממות ובתי גידול המשמשים את "החווה הלימודית חקלאית" שמארחת ילדי בתי ספר ללימודי סביבה, שתלנות ואקולוגיה.
המשיכו עם השביל מערבה, וממש ליד השער התפעולי כ-15 מ' אחרי תצוגת המכסחות,
ממוקם עץ גבוהה עם גזע לבן-אפור חלק.
קורימביה לימונית – אקליפטוס לימוני, ששמו ניתן לו בגלל הארומה הלימונית של העלים.


כתיבה ועריכה: דברת שוואב |

עריכה לשונית ומקצועית: נורית חרמון |
עריכה מקצועית: דר' ורדה רביב / פרופ. עמרם אשל |
עריכה אינטרנטית: חזי מולא |