ינבוט לבן * Prosopis alba | חוות הנוי-גן בוטני

שם בוטני:
ינבוט לבן
Prosopis alba

משפחה בוטנית:
קטניות * Fabaceae

מוצא גיאוגרפי:
דרום אמריקה

צורת חיים:
עץ, נשיר מותנה

מידע למסייר/ת בחוות הנוי

(מיועד לקוראי הדף הנמצאים בגן)

שלום!  אני העץ שמולכם ושמי הוא:

ינבוט לבן * Prosopis alba

התבוננו בי. ודאי ברור לכם מדוע אני נחשב לסמל הגן.
נטעו אותי כאן כבר ב-1953. העצה שלי כבדה מאד וגם שבירה ולכן יש חשיבות לכך שענפיי הכבדים נתמכים בקרקע. בשנת 1997 התקינו לי "קביים" שישמרו על הענפים המרשימים שלי מהתמוטטות. בדצמבר 2014 הסירו ממני ענפים יבשים וגזמו אחרים כדי להפחית ממשקלם ולמנוע שברים. ענפיי הנשענים על פני הקרקע הושארו במכוון גם בכדי לשמר את המופע המיוחד שלי שהפך עם השנים לאיקון מוכר.
היקף הגזע שלי כ-5 מ', גובהי כ-17 מ' וקוטר הנוף שלי 35 מ'. למשפחה שלי יש תכונה מיוחדת: צמחי הקטניות חיים בסימביוזה (קשר של שיתוף) עם חיידקים קושרי חנקן (ריזוביום). החיידקים אשר יושבים על פקעיות בשורשי הצמח, מסוגלים לקשור חנקן מהאוויר ולהפוך אותו לחנקן זמין לצמח. הצמח מצידו משתמש בחנקן ומייצר חומרי מזון שמאפשרים לו צמיחה טובה ו"מעביר" חלק מהחומרים לטובת החיידקים. הקשר המשותף המיוחד הזה מנוצל גם לצרכי העשרת קרקע לחקלאות. במטרה להעשיר מחדש קרקע חקלאית מגדלים לעתים קטניות כמו: אספסת. לאחר הגידול לפני הפריחה ויצירת הזרעים, מצניעים את הצמחים בקרקע. זהו: זבל ירוק.
דעו שבמשפחה שלי יש צמחים עם מאפיינים דומים אבל בתוך הסוג שלי יש למינים השונים מאפיינים שונים מאוד. הסוג שלי: ינבוט הוא סוג טרופי בעיקרו. יש לי 24 מינים "אחים", ינבוטים.
בארץ נפוץ מאד בן-שיח קוצני: ינבוט השדה Prosopis farcta. הוא מכסה שטחים נרחבים בשפלה, בשרון, בעמק הירדן, סביב ים המלח ועוד. הוא מעמיק שורשים מאד עד כדי 15 מ' ולעתים מאבד בחורף את הנוף שמעל לקרקע וצומח
כאן בחוות הנוי יש גם מספר מיני שיטה המשתייכים למשפחת הקטניות ולתת-משפחת המימוסיים כמוני. שיטת ביילי זן מאדים יפה במיוחד (אך לא נפוצה) ובעלת מראה משתנה בעונות השונות. חפשו אותה מזרחית לי.
אני אחד הפרטים הראשונים מסוגי בארץ, כיום יש בארץ פרטים רבים מאד כמוני בזכות היותי עץ חזק הגדל מהר ומרשים מאוד בפריחתי הצהובה בחודשי הקיץ.


מידע גנני

צורת חיים: עץ
נשיר/ירוק-עד: נשיר מותנה
מידות עץ בוגר: מידות העץ בחווה: גובה 15 מ' קוטר נוף עד 35 מ' היקף הגזע 4.7 מ'
הפריחה: הפרחים זעירים ערוכים בעגילים באורך 11-7 ס"מ, צבעם צהבהב-לבן, הפריחה באפריל- מאי
קצב צימוח: מהיר
תוחלת חיים: ארוכה
שימושים כעץ: בפארקים גדולים, גנים ציבוריים, עץ צל מובהק. רצוי לא לשתלו במדשאה.
התאמה גיאוגרפית: כל הארץ למעט ההר הגבוה
צריכת מים: בינונית, רגיש לעודף מים
עמידות/רגישות: עמידות בינונית למליחות וליובש, עמיד בקרה ובשרב
חסרונות העץ בגינון: שורשיו שטחיים ופרושים בקוטר גדול, העצה כבדה ושבירה. יש ינבוטים קוצניים.
השפעה מיוחדת על האדם: אלרגני
סיכון מיוחד: דרגה 8 , בעודף השקיה דרגה 9 (מתוך 10) בשל משקל ענפים, רגיש לפצעי גיזום.
בסקר "הערכת עצים בסיכון" בשל סיכון לשבר בין ענפים מובילים בעצים בוגרים ביות


אודות הצמח

מקור השם: שם הסוג בעברית נלקח משם הצמח בערבית (ינבות). שם המין לבן (alba) נובע מהצבע הבהיר של הפירות תמונה של הפירות.
הפרי של צמחים ממשפחת הקטניות הוא תרמיל העשוי שתי קשוות ובתוכו זרע אחד או יותר.
המשפחה כוללת שלוש תת-משפחות: פרפרניים, מימוסיים וקסאלפיניים. המימוסיים הם תת-המשפחה הפרימיטיבית ביותר מבין השלוש.
העלים מנוצים, הפרחים אנדרוגיניים (דו-מיניים) ונכונים (סימטריים). המבנה הסימטרי של הפרחים מבדיל בינה לבין "אחיותיה". הפרחים ערוכים בשיבולים או בתפרחות כדוריות. תת-משפחת המימוסיים שרובה טרופית, מונה 40 סוגים וכ-2,000 מינים.
הסוג החשוב ביותר במימוסיים הוא: שיטה. מאפיינים: הגזע מחורץ והענפים נושאים קוצים. הקוצניות אצל הינבוט היא תכונה יובנילית (שלב הצעיר של חיי הצמח) ובמקרים רבים היא נעלמת בשלבים הבוגרים. ישנם עצים חסרי קוצים אך אלה לרוב חלשים יותר, צומחים לאט יותר ומשך חייהם קצר יותר.
העלים מנוצים פעמיים, צבעם ירוק בהיר, מכחיל בקיץ, הפרחים ערוכים בשיבולים ומשתלשלים כלפי מטה. האבקה עצמית נמנעת ע"י כך שהצלקות פעילות לפני מועד פיזור האבקה. ההאבקה מתבצעת באמצעות הרוח או ע"י חרקים. תועלת: הפירות של ינבוט לבן הם תרמילים באורך 20 ס"מ והם אכילים בדומה לפירות החרוב. הפירות עשירים בסוכר (כ- 35%). ניתן לטחון אותם לאבקה שהיא כעין קמח מתקתק (נקראת פאטאי בפי המקומיים בארצות מוצאו) ומשמשת מזון לבע"ח או חומר גלם להכנת מאכלים לבני אדם. בשנות הארבעים של ה-120 הכינו ממנה משקה משכר ע"י התססה. בשיטה זו ניתן גם להפיק אתנול כתחליף דלק.
העצה משמשת לייצור דלתות, לוחות לציפוי רצפות ולייצור חביות יין. קשרים: העץ מושך דבורים ולכן עשוי לשמש כמרעה לייצור דבש.

מעניין לדעת ולבקר: העץ בחוות הנוי הוא אחד מהפרטים הבוגרים והמרשימים בארץ. עץ מרשים נוסף בן כ-95 שנה, גדל בגן המייסדים בחדרה, ברחבה של יד לבנים, ברח' רוטשילד.

המשך הסיור בגן – העץ הבא…
דולב קליפורני
למציאת העץ הבא, עליכם/ן לעמוד כמטר מהינבוט מול השלט שלו ולהסתכל 90 מעלות ימינה (דרומה).
הדולב הוא עץ עם גזע בולט בצבע אפור-לבן, והוא ממוקם במרכז המדשאה.
(בתקופה הזו של השנה יש לעץ מראה חורפי בשלכת)


כתיבה ועריכה: דברת שוואב |

עריכה לשונית ומקצועית: נורית חרמון |
עריכה מקצועית: דר' ורדה רביב / פרופ. עמרם אשל |
עריכה אינטרנטית: חזי מולא |