ויסטריה סינית * Wisteria sinensis

מידע למסייר/ת בחוות הנוי

(מיועד לקוראי הדף הנמצאים בגן)

שלום!  אני המטפס שמולכם ושמי הוא:
ויסטריה סינית * Wisteria sinensis

אני שייך לקבוצה של צמחים מטפסים נכרכים (Twining Climbers), שקצות הגבעולים שלהם דקים ורכים ובעזרתם הם נכרכים סביב צמח או דומם שבדרכם וצומחים כלפי מעלה, לכיוון האור.
מידע מעניין: מטפסים נכרכים עושים זאת בד"כ בכיוון אחד. בחצי כדור הארץ הצפוני, כל המטפסים נכרכים נגד כיוון השעון, ואילו בחצי הכדור הדרומי אותם המינים נכרכים עם כיוון השעון.
שימו לב לפרגולה הוותיקה והיפה שאני נשען עליה כבר לא מעט שנים. היא נבנתה כאן בשנת 1951. יתכן שגם אני וותיק כמוה. בטבע, גדלים צמחים כמוני ביער כאשר שורשיהם בצל והענפים עם העלים מטפסים על נוף העצים החשוף לשמש. ענפיי נכרכים נגד כיוון השעון (בניגוד למין דומה לי: ויסטריה יפנית).
הבדלים נוספים ביניהן: לויסטריה סינית פחות עלעלים בעלה, עוקץ פרח קצר יותר, פרחים פחות ריחניים ופרחים הפורחים בו זמנית בכל האשכול). שימו לב למבנה העלים שלי: העלה מורכב ממספר עלעלים על שדרה מרכזית. מבנה כזה נקרא עלה מנוצה.
ודאי תשאלו: מה ההבדל בין עלה לעלעל? בחיק העלה יש ניצן ולעלעל אין ניצן כזה. הבחנה נוספת: העלעלים בעלה מורכב פונים לאותו כיוון בעוד שעלים בודדים יכולים לפנות לכיוונים שונים.
האם יש פרחים עכשיו ? אם לא, מומלץ לפקוד את החווה באביב ולחזות במופע הפריחה המשגע שלי ולהתבשם מהריח העדין.

מידע גנני

צורת חיים: מטפס
נשיר/ירוק-עד: נשיר
מידות צמח בוגר: עשוי להגיע לגובה 30 מ'
הפריחה: אשכולות מרשימים של פרחים פרפרניים, ריחניים, בצבעי סגול בהיר-כחלחל או בלבן, באורך של כ-30 ס"מ, המופיעים לפני הלבלוב באביב המוקדם אך קיים גם טפטוף של פריחה גם בקיץ.
קצב צימוח: אטי בצעירותו ומהירה מאוד ונמרצת בבגרותו.הוויסטריה נחשבת למטפס תוקפני ו"אימפריאליסטי", אשר יחדור מתחת לארגזי רוח, רעפים וכל סדק שייקרה בדרכו. משום כך, בגינה קטנה, הוא תובע תשומת לב תמידית וקפדנית.
תוחלת חיים: ארוכה מאוד. יש פרטים בני יותר מ-50 שנה.
שימושים כצמח: לכיסוי פרגולות, סוכות וגדרות.
התאמה גיאוגרפית: מישור החוף, השפלה, העמקים, אזורי ההר. בתנאים של שמש ישירה, בקרקע עשירה בחומר אורגני ומנוקזת.
צריכת מים: בינונית, זקוק להשקיה סדירה בצעירותו .
עמידות/רגישות: עמיד לקור, אך, ניצני הפריחה רגישים לנזקי קרה. עמיד למחלות ולמזיקים.
חסרונות הצמח בגינון: מצמיח נצרים רבים במיוחד אם פוצעים את השורשים, עלול לפתח שורשים תוקפניים ולכן לא רצוי לשתול אותו בקרבת הבית, ליד הצנרת ובסמוך למדרכות. ליד הבית עדיף לשתלו בערוגה בנויה מוגבהת שתמנע התפשטות של נצרים. נחשב לצמח הדורש טיפול אינטנסיבי יחסית בשל הצורך בגיזומים סדירים, בשל נטייתו לטפס על צמחים שכנים ועל כל עצם בסביבתו ולהצמיח נצרים רבים. הזרעים רעילים.

אודות הצמח

ויסטריה סינית שייכת למשפחת הקטניות. הפרי של משפחת הקטניות הוא תרמיל העשוי שתי קשוות ובתוכו זרע אחד או יותר. בזמן ההבשלה הפרי מתייבש ואיננו עסיסי. יש תרמילים הנפתחים לצורך פיזור הזרעים ויש כאלה שאינם נפתחים.
משפחת הקטניות כוללת את תת-המשפחות הבאות: פרפרניים, מימוסיים וקסאלפיניים. בתוך משפחת הקטניות הויסטריה שייכת לתת משפחת הפרפרניים המתאפיינים בעליהם המורכבים.
הפרחים אנדרוגיניים (בעלי איברים משני המינים). תת-משפחה זו היא השנייה בגודלה ממשפחות הדו-פסיגיים עם יותר מ- 400 סוגים ו- 9,000 מינים. היא נבדלת משתי "אחיותיה" למשפחה במבנה הפרח: עלה הכותרת האחורי הוא העלה הגדול ונראה כמפרש. עלי הכותרת הצדדיים נראים כמשוטים ושני עלי הכותרת הפנימיים נראים כגוף הסירה. כל המבנה הזה של הפרח, עם סימטריה דו-צדדית, מזכיר מבנה של פרפר והמקור לשם פרפרניים. למינים רבים במשפחה זו חשיבות כלכלית רבה.
מקור השם: הוויסטריה נקראת על שמו של פרופ' לאנטומיה באוניברסיטת פנסילבניה בארצות הברית (1761-1818) Caspar Wistar . ויסטאר היה אחד מבעליו המוקדמים של ורנון פארק המפורסם בפילדלפיה.
מאפיינים: לזמן קצר עשויים להופיע צבעי השלכת הצהובים הנהדרים של הויסטריה.
הענפים: ברבות הזמן מתעבים ענפי הויסטריה, שהם דקים בצעירותם והופכים לגזעים. גזעים שגדלים צמודים זה לזה או שלובים זה בזה מסוגלים ליצור צמה יפה או קבוצות של גזעים מפותלים מאוחים. מראה הגזעים של ויסטריה (במיוחד אם היא ותיקה) הוא לא פחות יפה ומרשים מן הפריחה הסגולה באביב. מעבר לים קיימים זנים רבים מאוד של ויסטריה, חלקם עם פרח ריק וחלקם עם פרח מלא ובמנעד גוונים רחב יותר מאשר בארץ. אלינו הגיעו רק זן סגול בהיר, זן כחלחל בהיר וזן לבן.

קשרים: ההאבקה של הפרחים נעשית ע"י דבורת העץ.
סיבות אפשריות להיעדר פריחה או לעוצמת פריחה נמוכה:
*הצמח גדל בצל וחסרה לו קרינת שמש ישירה,
*הפריחה עשויה להופיע פעם ראשונה רק למספר שנים אחרי הנטיעה,
*קרקע ענייה בחומר אורגני,
*מוצא הצמח מהורים שלא הצטיינו בעוצמת פריחתם.

כתיבה ועריכה: דברת שוואב |
עריכה לשונית ומקצועית: נורית חרמון |
עריכה מקצועית: דר' ורדה רביב / פרופ. עמרם אשל |
עריכה אינטרנטית: חזי מולא |